#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם קורא ספר על אסקופה ונתגלגל ראש האחד, מה דינו?	"רבה ס&quot;ל דאם היא במקום דדרסי בה רבים הוי בזיון טפי להספרים ומותר לגלול הספר אפי&#x27; באסקופה רה&quot;י ואפי&#x27; אם נתגלגל יותר מד&#x27; אמות [דלא קיי&quot;ל כהברייתא דס&quot;ל דאינו מותר אלא תוך ד&#x27; אמות (ב&quot;י)], אביי ס&quot;ל דמיירי באסקופה כרמלית ארוכה ומותר דוקא תוך ד&#x27; אמות ואפי&#x27; אם לא דרסי בה רבים, והרז&quot;ה פסק כרבה, וכן נקטו הרא&quot;ש והרי&quot;ף, וממילא המחבר ורמ&quot;א נמי פסקו כרבה, אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה דרבים) הביא שהרמב&quot;ם ועוד כמה ראשונים פסקו כאביי דמותר באסקופה כרמלית תוך ד&#x27; אמות [והרמב&quot;ם לא הזכיר ארוכה, והרבה אחרונים (ב&quot;ח, גר&quot;א, בית מאיר) תירצו דהגמ&#x27; מיירי כשרה&quot;ר בצד אחד ורה&quot;י בצד שני על כן צריך אסקופה ארוכה משא&quot;כ הרמב&quot;ם מיירי כשאין רה&quot;י בצד שני, ועוד תירץ הביה&quot;ל ע&quot;פ גירסת הר&quot;ח דיש עוד תירוץ בגמ&#x27; דאפי&#x27; אסקופה שאינה ארוכה מותר בתוך ד&#x27; אמות], ומשמע מהביה&quot;ל דאע&quot;פ שאין לזוז מפסק השו&quot;ע ויכול להקל אפי&#x27; ביותר מד&#x27; אמות באסקופה דדרסי בה רבים מפני בזיון כתבי הקודש מ&quot;מ גם יכול להקל כהרמב&quot;ם דבאסקופה כרמלית ארוכה יש להקל בתוך ד&#x27; אמות בספרים אע&quot;פ שאין דרסי בה רבים."	סימן שנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הספר אינו אחוז בידו?	"אסור לגלול הספר בכרמלית דלא התירו לטלטל בכרמלית משום בזיון כתבי הקודש (ב&quot;ח, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן שנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אגוד בידו אבל אינו יכול להביאו אצלו?	"איתא בגמ&#x27; (שבת ק&quot;ב ע&quot;א) דאם אוגדו בידו פטור, והוסיף הרמב&quot;ם דצריך להיות ראוי להביאו אצלו [וכתב המגיד משנה דמקורו מגמ&#x27;, ותמה עליו רע&quot;א דאינו מבואר בגמ&#x27; דצריך להיות ראוי להביאו אצלו], ועל פי הרמב&quot;ם חידש המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דאפי&#x27; אם מקצת כלי בידו אינו פטור אלא אם יכול להביאו אצלו, והשיג עליו רע&quot;א דהרמב&quot;ם לא כתב דצריך להיות ראוי להביאו אצלו אלא כשחבל בידו אבל כשגוף הכלי בידו מסתברא דפטור בכל אופן דהרי לא יצא הכלי מידו [המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) סותם כהמג&quot;א, ובשעה&quot;צ (ס&quot;ק ד&#x27;) מציין לרע&quot;א]"	סימן שנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר דברים שאינם ספרים כשצד אחד בידו וצד שני 1) ברה&quot;ר 2) בכרמלית?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-37521d7541f849fa51cf7cb4c8935b72c2edd6fe.jpg"">"	סימן שנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא קורא ספר בראש הגג [רה&quot;י] ונתגלגל מידו 1) ונח על גבי כותל משופע 2) ולא נח על שום דבר?	"1) בכל אופן מותר לגלול הספר אצלו חוץ כשנח על מקום שרבים מכתפים עליו [וכגון שהוא בין ט&#x27; טפחים לי&#x27;, ולפי המ&quot;ד דצריך ט&#x27; מצומצמות צ&quot;ל כמ&quot;ש הרמב&quot;ן בסמוך (בית מאיר, רע&quot;א), ותי&#x27; החת&quot;ס (ע&quot;פ המנחת אריאל) דאפי&#x27; למ&quot;ד דצריך ט&#x27; מצומצמות מודה בכותל משופע דהוי רה&quot;ר כיון שהוא מניח חפץ על מקום ט&#x27; מצומצמות ממילא נמשך למעלה ונמצאת דהוא משתמש אף למעלה מט&#x27;] דהוי רה&quot;ר [אבל למעלה מעשרה הוי רה&quot;י או מקום פטור ולמטה מט&#x27; הוי כרמלית ומותר לגלול ספרים מכרמלית כיון שהוא אגודו בידו] (תוס&#x27; שבת ה&#x27; ע&quot;ב, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) ואז צריך להופכה על הכתב, אכן הרמב&quot;ן ס&quot;ל דכל שהוא למטה מעשרה אסור אפי&#x27; אם אין רבים מכתפים עליו (ביה&quot;ל ד&quot;ה בענין) [דס&quot;ל דכותל משופע הוי דומה לפני כותל דכל שהוא למטה מי&#x27; הוי כרה&quot;ר {ונמצאת דיש כאן מח&#x27; ראשונים בתל המתלקט י&#x27; תוך ד&#x27; אמות אם דין המדרון למטה מעשרה הוי כרה&quot;ר או ככרמלית}] 2) השו&quot;ע פסק כהרי&quot;ף רא&quot;ש ורמב&quot;ם דס&quot;ל כר&#x27; יהודה דמותר כל זמן שאינו נח אפי&#x27; אם רחוק כחוט השערה, אכן הגר&quot;א פסק כרבינו חננאל ורמב&quot;ן דס&quot;ל כרב חלקיה דאם הוא תוך ג&#x27; טפחים הוי כמונח ע&quot;ג קרקע (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז, ביה&quot;ל ד&quot;ה גוללו)"	סימן שנב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר דברים שאינם ספרים?	"לפי הרמ&quot;א (סע&#x27; א&#x27;) והמג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דוקא משום בזיון הספרים הקילו בתרי דרבנן [כגון אוחזו בידו ולא נח ע&quot;ג רה&quot;ר א&quot;נ אוחזו בידו ונח ע&quot;ג כרמלית], ומ&quot;מ בשאר דברים מקילים בתלת דרבנן [כגון אוחזו בידו ולא נח ע&quot;ג כרמלית א&quot;נ למעלה מי&#x27; ע&quot;ג רה&quot;ר א&quot;נ כמ&quot;ש המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) כשנח על כותל משופע למעלה מי&#x27; טפחים דלית ביה דררא דאיסור כלל], והגר&quot;א ס&quot;ל דשאר דברים שוין לספרים ומקילין בכולם בתרי דרבנן (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן שנב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נח ע&quot;ג זיז משהו?	"למעלה מעשרה הוי מקום פטור ומותר בכל אופן (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), למטה מג&#x27; טפחים הוי כאילו נח ברה&quot;ר ולא בעי מקום ד&#x27; (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;), ובין ג&#x27; לי&#x27; הוי מקום פטור (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם) {ולכאורה תלוי אם הוא אצל רה&quot;ר או כרמלית אי אמרינן מצא מין את מינו}"	סימן שנב סעיף ב		
